| Home Page | Русский | ספרי לימוד בסיעוד | קורסי הכנה למבחנים בסיעוד | לימודי סיעוד מהבית Video Courses |
בתי ספר לסיעוד |
מקומות עבודה לאחים/יות | About Us |
Contact Us |





|
חומרי
לימוד במקצוע סיעוד
======================================================================
עקרונות הנשמה מלאכותית
ואי ספיקה נשימתית
(מיועד ללומדי הסמכה בסיעוד ולהכשרה על בסיסית "טיפול נמרץ") אי
ספיקה נשימתית
שינויים בהתנהגות טאכיפנאה \ בראדיפניאה (לפי התקדמות המצב) שימוש בשריר עזר שפתיים מומדות שימוש בשרירי האף כחלון טאכיקרדיה SpO2 < 90% (למרות מתן חמצן) דיספנאה מוחמרת בדיבור הדבר הראשון שיש לעשות הוא לתת חמצן במסכה. כמה חמצן לתת על מנת לשפר את החמצון ? אם נותנים 4 L\min החולה יקבל 24% חמצן אם נותנים 6 L\min החולה יקבל 28% חמצן אם נותנים 8 L\min החולה יקבל 31% חמצן אם נותנים 10 L\min החולה יקבל 35% חמצן אם נותנים 12 L\min החולה יקבל 40-50% חמצן נשימה עצמונית : גירוי של מרכז הנשימה גורם ל... עצבוב עצב הפרניק .... ירידת הסרעפת מטה... שאיפה. לחץ גבוה בבית החזה גורם ל... עליית הסרעפת.... נשיפה. ישנה התאמה בין אזורי הפרפוזיה עם האזורים אליהם מגיע החמצן. הנשימה העצמונית לא מספקת תמיד, בעיקר בעת בצקת ריאות. מטרות ההנשמה המלאכותית : שיפור האוורור (נבדק לפי מדד ה PaCO2) שיפור החמצון (נבדק לפי מדד PaO2) הפחתת המאמץ הנשימתי מכונות ההנשמה הראשונות, אשר פעלו על בסיס ההנשמה בלחץ שלילי, התפתחו עם התפשטות מגיפת הפוליו בשנות ה 40-50. המכונות נקראו ריאה מלאכותית ולא נתנו הנשמה יעילה כל כך. מאוחר יותר התפתחה ההנשמה בלחץ חיובי, כך שבזמן האינספיריום ישנו לחץ חיובי גדול, גבוה מאוויר החדר והוא נשאר גבוה גם לאחר הנשיפה. האוויר מוכנס בכוח אל בית החזה ולכן ההחזר הוורידי יורד. הלחץ בבית החזה נשאר תמיד מעל 0 אך בנשימה רגילה הלחץ עובר מלחץ חיובי לשלילי. בשנות ה 80 הימצאו את ה CPAP השומר על לחץ חיובי. קיימות שתי שיטות להנשמה : אינווזיבית :
נשימה לא מספקת. אוורור גרוע pH נמוך היפוקסמיה PaO2 < 60 mmHg SPO2 < 90% FiO2 > 50% התעייפות נשימתית WOB – התנשמות קשה פרופילקטיקה לאחר ניתוח פגיעה במוח Flail chest חסימת נתיב אוויר אינדיקציות מדוייקות : מצב נשימתי :
דום נשימתי מצב המו-דינאמי (קרדיו-ווסקולארי) גרוע חולה שאינו משתף פעולה ניתוח בפנים בוושט ובקיבה טראומות וכוויות בפנים אחרי ארוחה => אספירציה שינויים בדרכי הנשימה העליונות פחד קיצוני השמנת יתר הפרשות רבות חולה לאחר החייאה NON INVASIVE VENTILLATION
in PULMONARY EDEMA הפתופיזיולוגיה של בצקת הריאות : האלוויאולות מתמלאות בנוזלים בשל אי-שפיקה של החדר השמאלי של הלב. ה PaO2 יורד וה PaCO2 יורד תחילה אבל עולה עם ההתעייפות הנשימתית. הסיבות לבצקת ריאות : Myocarditis Mitral stenosis – הצרות המסתם המיטרלי אי-ספיקה של החדר השמאלי של הלב מהו תהליך התהוות הבצקת הלחץ ההידרו-סטאטי עולה מאחורי החדר השמאלי => CVP עולה =>הלחץ בקפילרות עולה =>נוזלים יוצאים מתוך כלי הדם לאלוואולה =>בצקת ריאות !!! מהו CPAP CPAP (Continuos Positive Air Pressure) הוא מכשיר לא אינווזיבי להנשמה בלחץ חיובי בסוף האינספיריום המחזיק לחץ חיובי תמידי באלוואולה ולכן בבצקת ריאות הוא גורם להגדלת נפח האלוואולות ולכן לחילוף גזים טוב יותר. ההבדל בין מכשיר ה PEEP לבין מכשיר ה CPAP הוא בכך שהראשון אינווזיבי בהחדרת טובוס והשני לא. יעילות ה CPAP : שיפור החמצון. לחץ חיובי מונע מהנוזלים לצאת מכלי הדם ומחזיר חלק מהנוזלים שבתהליך יציאה לכלי הדם. משפר את החמצון של החדר השמאלי. משפר את התפקוד של החדר השמאלי. מעלה את ה Ejection fraction. מוריד את רמת ה CVP. מבחינה קרדיו-ווסקולארית : מוריד את ההחזר הוורידי. מוריד את ה Cardiac output והלחץ דם בשלב ראשון ולטווח ארוך מעלה את ה Ejection fraction. תופעות לוואי : פצעים על הפנים. לחץ על הקרנית. פנוימו-מדיאסטינום בשל פיצוץ אלוויאולות. פנוימוצפלוס – מאותה הסיבה. כאבי אוזניים וסינוסים. התנפחות של הקיבה. BIPAP (B level Positive Airway Pressure) מכונה זו, הדומה בתפקודה ל CPAP עוזרת לנשימת החולה גם במשך האינספיריום. הוא מכניס יותר אוויר במשך האינספיריום ולא רק בסוף האקספיריום. הוא מוריד את ההחזר הוורידי ואת לחץ הדם. אינדיקציות : אפנאה שמירה על אוורור מה צריך להיות בסט האינטובציה ברנולות – לווריד פתוח. לרינגוסקופ עם להבים 2, 3, 4 ולהבי ישר ועקום. טובוסים – 9 לגבר, 7-8 לאישה וקטנים יותר לילדים. Guide. משחת לידוקאין (עזרקאין). מזרקים. קיבוע. אמבו תקין (Resuscitator) + מסכות בגדלים שונים. VALIUM, MORPHINE, ADRENALINE, LIDOCAINE, SCOLIN … I.V . זונדה. קטטר לשתן. Airways בגדלים שונים. כיצד עושים אינטובציה מכניסים טובוס דרך האף או הפה, דרך הלרינקס לטרכיאה. ההכנסה נעשית בין מיתרי הקול (עם כניסה שונה בצורתה מזו של הוושט. מה יעשה לאחר האינטובציה מקשיבים עם סטטוסקופ. מסתכלים לראות אם הסטורציה עולה. עושים צילום חזה. מסתכלים ששרירי בית החזה עולים. לוקחים גזים בדם. מסתכלים אם ה ETCO2 מתאים. סיבוכים : הכנסת הטובוס לקיבה. טראומה של מיתרי הקול. פגיעה בפה ובשיניים. קריעת הטרכיאה עם ה Guide. פנוימוטורקס. פנוימומדיאסטינום. אספירציה מהקאה. מניפולציות על ע"ש צווארי עד לשברים. הזנה
פראנטראלית (Total Parenteral Nutrition)
TPN
(Total Parenteral Nutrition)
(נקרא
גם Hyper-alimentation)
:(מיועד ללומדי הסמכה בסיעוד והכשרה על בסיסית) הגדרה : החדרת מזונות חיוניים, מקורות אנרגיה ומרכיבי תזונה הכרחיים לקיום הגוף, בכמות שהיא מעל לצריכה הבסיסית, על מנת להביא ליצירת רקמות בגוף החולה. טיפולים מסוג זה ניתנים גם בבית וגם בבית החולים. ניתן בעיקר ביחידות לטיפול נמרץ, במחלקות כירורגיות וכטיפול אמבולטורי (home TPN). TEN (Total Enteral Nutrition) : הגדרה : הזנת על הניתנת בדרך אנטרלית. בכל מצב בו ניתן להשתמש במערכת העיכול, עדיפה דרך זו. מרכיבי התצרוכת המטבולית : פחמימות, שומנים, חלבונים, מינרלים, יסודות קורט (אבץ, נחושת, ברזל, כרום, סלניום), ויטמינים ונוזלים. מצבים חריפים הדורשים הזנת על :
הגוף איננו מסוגל לקבל מזון. מצע הרקמות מהווה מקור לאנרגיה ולכל התהליכים המטבוליים. מתפתח מצב קטבולי : דלדול עצמות. הרס תאים. איבוד חנקן. מקורות אנרגיה סוכרים : 4 קק"ל לגרם סוכר. מגיעים למערכת העיכול כרב סוכרים. מתפרקים לחד-סוכרים בעזרת אנזימי הלבלב (עמילאז). נספגים בכבד. מנוצלים ע"י כל תאי הגוף כמקור אנרגיה. ניצול הסוכר תלוי באינסולין, הורמון חיוני להחדרת הסוכר לתאים. היפר-גליקמיה, הסיבות : 1. הזנה רבת סוכר. 2. מיעוט אינסולין. 3. עמידות התא לאינסולין. Hyper-osmotic diuresis הפרשות מרובות של שתן, רוק, זיעה, דמעות. Dehydration איבוד נוזלים. Hyper osmolar coma : אוסמולריות גבוהה בדם. איבוד הכרה. התוצר הסופי בפרוק סוכרים הוא H2O + CO2. התוצרים חשובים לגבי חולים עם תפקוד נשימתי לקוי, מפניש עליה ברמות ה CO2 =
במצבי רעב מתמשך ובמצבי דחק – הגוף מנצל חלבונים כמקור ליצירת אנרגיה בתהליך גלוקונאוגנזיס בכבד. מצבי דחק שונים (טראומה, אוטם שריר הלב, ספסיס, ניתוח ...) גורמים להפרשת קטאכולמינים מרובה המסיטים א5ת המטבוליזם התקין, שעיקרו מבוסס על ניצול ופחמימות, לשימוש בחלבונים כמקור אנרגיה. דבר זה פוגע ברק3מות ומערכות האנזימים. חשוב להתחיל את הטיפול בזמן שהגוף עדיין מסוגל לבנות לעצמו מקורות אנרגיה, כי מאוחר יותר ישנה אפשרות למוות. הגלוקוז קיים בריכוזים שונים :
4 קק"ל לגרם חלבון. החלבונים דרושים לבניית תאים ורקמות. מפורקים לחומצות אמינו ע"י אנזימי הלבלב. בכבד – נכלל בתהליך בניית תאים, הפיכה לגלוקוז, או שומן. במצבי רעב, כאשר אין אספקת סוכר אקסוגני, הגוף מייצר סוכר ממקור אנדוגני – בעיקר חלבוני. מאזן החנקן : הגוף איננו מסוגל לצבור חנקן N2. כל החנקן העודף מופרש דרך השתן (80%), באוריאה, בקריאטינין וב Uric acid. בצורה זו, קל לבצע מאזן חנקן (כמו מאזן נוזלים). [ מאזן חנקן חיובי – החנקן המוכנס רב מזה המופרש. המשמעות יכולה להיות = בניית חלבונים, תאים ורקמות. מתאים למצבי החלמה מרעב ומחלות. [ מאזן חנקן שלילי – הכמות המופרשת גדולה מזו הנכנסת (במצבי רעב, סטרס, חבלה, דיאטה). המשמעות – הגוף מפרק חלבונים לצורכי אנרגיה. יש למנוע שריפת חלבונים ולכן ניתנות תמיסות המכילות חומצות אמינו כגון FREAMIN, AMINOSPASMAL. שומנים : 9 קק"ל לגרם שומן. מהווים מקור אנרגיה חשוב. כאשר אינם מנוצלים, הם נאגרים כשומן ברקמות תת-עוריות ומסביב לאיברים פנימיים. במעי – הפרוק נעשה בנוכחות מלחי המרה. אנזים הליפז מפרק שומנים לחומצות שומן. בכבד, השומנים מפורקים לגופי קטו. מהווה מקור אנרגיה לשריר הלב, הכבד ואיברים אחרים. איננו מנוצל ע"י תאי המוח והכדוריות האדומות הזקוקים רק לגלוקוז. מחייב נוכחות קבועה של סוכר בדם. חמצון השומן חיוני למבנים צלולריים (פוספו-ליפידים) וכמאגר לטווח ארוך. תמיסות השומן : יתרונות :
תמיסות השומן בשימוש : INTRALIPID 10%, 20%. תופעות לוואי :
מחייב : מתן התמיסה באופן איטי והדרגתי במשך 6-8 שעות. לשמור בקרור ב 4 מעלות עד למתן. אין להוסיף תוספות. מפריע לאיזוטוניות. את התמיסה ניתן לתת גם בווריד פריפרי. תצרוכת נוזלים : נובע מאיבוד נוזלים בשתן, בזיעה ובנשימה. עולה ככל שהטמפרטורנה הפנימית והחיצונית עולים. יכול להיות עקב הזעה מוגברת, טאכיפניאה .... אלקטרוליטים : הוספה בכלכלה עפ"י בדיקות ופרמטרים משתנים : Na K (ב 500 סמ"ק תמיסה ניתן לתת מקסימום 1 גרם KCl. מעבר ל 1.5 גרם – יש לתת את ה KCl בווריד מרכזי בלבד). Ca Mg יסודות קורט (אלומיניום, אבץ, עופרת, ניקל וכרום). התמיסות בשימוש : ADAMEL, TRACE ELEMENTS. ויטמינים : מרכיב חשוב בדיאטה. חסרונם קשור במחלות. מסיסים בשומן או במים. התמיסה בשימוש : MVI (Multi-vitamin). הכנת תמיסות : המקום האידיאלי = בית מרקחת או בית חרושת. בעזרת מערכת מינדף – מזרימה אוויר מסונן וסטרילי בכיוון אחד. מקטין את הסיכוי להחדרת אוויר מזוהם לתמיסה. במחלקה : אין להוסיף כל מרכיב לתמיסה.
בווריד פריפרי : ניתן לתת תמיסות איזוטוניות בלבד. בווריד מרכזי : העיקרון המנחה הוא – מיהול בכמות דם גדולה. זרימה מהירה. פיזור מהיר. מונע עליה אוסמולרית של הדם והיפרגליקמיה. סיבוכי הזנה TPN ומניעתם סיבוכים מטבוליים הקשורים במרכיבי התמיסות :
ii. הפרעות בתפודי קרישה.
סיבוכים נוספים :
1. TPN בלבד. 2. קטטר כפול או משולש למספר מטרות. 3. פילטר אנטי-בקטריאלי. החלפת החבישה : עם שמירה על אספטיקה. חיטוי וחבישה סטרילית. שימוש בכפפות סטריליות. בטיחות הצנרת : החיבורים סגורים. שמירה מפני הפרדה או נזילה. בהתהוות זיהום :
Saline 1.9 cc + Heparin 0.1 cc. ניהול
סיכונים בעשייה סיעודית
(ממקורות משרד הבריאות לישראל)
לכל
בית חולים יש חברת
ביטוח שמבטחת את עובדיה. לחברת הביטוח של בתי חולים ממשלתיים
נקראת
ענבל. בשל תביעות רבות הוקמה ועדה
לניהול סיכונים.( מיועד ללומדי הכנה למבחן מסו''ק, הסמכה בסיעוד והכשרה על בסיסית) לרוב התלונות נוצרות בשל התנהגות לקויה של הצוות של בית החולים ולא בשל פגיעה אמיתית במטופל. התביעות נחלקות לשלוש קטגוריות : 1. טעות באומדן סיעודי : כשלון באיסוף נתונים, טעות בזיהוי, טעות ברישום הרפואי או הסיעודי, טעות בזיהוי בדיקות המעבדה 2. טעות בתכנון הטיפול : טעות ברישום תכנית הטיפול, טעות ברישום ההוראה, טעות בתכנון ההדרכה 3. טעויות בביצוע הטיפול עצמו : יישום לא נכון של הוראות הטיפול, טעות בטיפול התרופתי – מתן לא נכון של תרופות, טעות בהפעלה מכשירים .... טעויות אלו, יכולות להיות : כשל של מי שמבצע את הפעולה : טעות שנובעת מתפקוד לקוי של מי שלמבצע את הפעולה הרפואית או הסיעודית. טיפול בניגוד לנוהל – כשל של מי שנותן את הטיפול. לדוגמה, ניתן לקבל הוראה טלפונית של הרופא אם הוא לא זמין בשל היותו בחדר ניתוח לדוגמה. אסור לטעות בהוראות. טעות בשיפוט, בשפיטת מסוכנות, במתן דם, בתקשורת עם החולה נחשבים גם כשל של המבצע. דוגמה ממחלקת אורולוגיה – חולה קיבל Mixtard לפני ניתוח, בהיותו בצום. רמת הגלוקוז בדם ירדה ל 21 mg%. במקרה זה אם האחות חושבת שישנה טעות במתן ההוראה, עליה לפנות לרופא להסברים ואם הוא מסרב לשנות הוראה שיכולה לפגוע בחולה, היא חייבת לסרב לתת את הטיפול, אם היא סבורה שהוא באמת יגרום נזק לחולה. כשל במתן תרופה או במתן טיפול לכשהוא, יכול להיגרם מעייפות פיזית של האחות. כל אדם מגיע עם מטען, אך אין זה אומר שהוא צריך לטעות. טעויות של כשל סביבתי : זוהי לא טעות של המבצע אלא טעות או כשל מסיבות עקיפות. זהו מצב בו הסיבה לטעות לא קשורה ישירות למי שמבצע את פעולה אלא לסביבה בה המבצע פועל. לדוגמה : חוסר תקשורת בין המטפלים, כאשר כל אחד חושב שהשני עשה את העבודה ושום דבר לא נעשה. עם זאת יכולים להיכלל גם : חוסר בתקנים, העידר משאבים, חוסר מקום המחלקה, מבנה לא בטיחותי ...... חלק גדול מהטעויות הן ברשמות הרפואיות וברשומות של מתן טיפות תרופתי. מה שלא נרשם = לא נעשה !!! דוגמה : בחור בן 16 מגיע לבית החולים לשלילת torsion of testis. הרופא שולל Torsion וקובע שישנו וירוס ללא בדיקה נוספת הנהוגה במקרה זה, מפני שהבחור לא מתלונן על כאב חזק כמו שהיה מצופה במקרה זה. התוצאה : נמק האשך ואיבוד תפקודו. התוצאה : תביעה !! התביעה התקבלה בגלל שהרופא לא רשם בדיקות, כאשר לא עשה אותם, למרות שאמר לבית המשפט שהן נעשו. תאור המצב הפיזי והנפשי של המטופל. אופן השפעת הטיפול. סוגי הדרכה. בעיות וסיכונים צפויים. כתב יד קריא וברור - ברור ? (ברור בכתב רש"י) השגחה על חולים בעייתיים : ילדים, זקנים, דמנטיים, פסיכוטיים .... חייבים להשגיח על חולים אלו , הרבה יותר מחולים אחרים. ( מיועד ללומדי
הכנה למבחן מסו''ק,
הסמכה בסיעוד והכשרה על בסיסית)
פרטים
הנוגעים להריון הנוכחי :
ווסת אחרונה. נוסחת המחזור. שימוש בתרופות. בדיקות לאישור ההיריון הנוכחי. תבחין הריון בדם ובשתן. U.S – נותן תאריך הריון מדויק. התאריך הטוב ביותר הוא בין השבועות ה 6-8. מאוחר יותר התוצאה פחות מדויקת. מחלות רקע : יחסי גומלין מחלה – הריון. דוגמאות : מחלות לב, בליות, הפרעות קרישה... לפעמים בשל מחלות לב יש צורך באשפוז האישה ההרה בבית החולים בהריון בסיכון. אם ישנו MVP (Mitral valve prolapse) י שצורך להחליט אם האישה ההרה זקוקה לטיפול פרופילקטי לאנדוקרדיטיס. הריון גורם לעליה בלחץ הדם ולכן יש לבדוק את לחץ הדם בתחילה ההיריון ולעקוב אחריו. יש לבדוק אם היה בעבר DIC או אם יש סכנה מוגברת לדימום. תולדות גינקולוגיים : אופי המחזור (נוסחת המחזור). שימוש באמצעי מניעה בעבר (התקן, גלולות...) לתיארוך. מחלות זיהומיות המועברות בדרכי המין. הסכנה היא : סיכון להריון חוץ רחמי עולה. העברת הזיהום לעובר \ ילוד. סיכון ללידה מוקדמת עולה (בעיקר בשל Syphilis). ברור אי-פוריות וטיפולי פוריות וכמה זמן לקח לאישה להיכנס להריון. אם האישה נכנסה להריון למרות שלקחה גלולות, או אם שכחה גלולה יכולה להיות בעיה בתיארוך ההיריון. התערבויות כירורגיות בעבר : ניתוחים ברחם – תיקון מומים, כריתת שרירנים (לכריתת מיומה, גידול שפיר של שריר הרחם. אם לשרירן יש גבעול, לא תהייה צלקת ברחם ולא תהייה סכנה בלידה). לעיתים יכול להוות התוויה לניתוח קיסרי. צלקות ניתוח מניתוח LSD (סוג אחד של ניתוח קיסרי) – ניתן ללדת אחריו לידה רגילה. בזמן ההיריון, בחלק התחתון של הרחם, נוצר סגמנט שלא קיים, אלא בעת הריון, כך שאם הוא נחתך בזמן הלידה, הוא ייסגר לאחר הלידה. (ראה תמונה מימין) כל צלקת אחרת לאורך הבטן התחתונה שאינה LSD מחייבת ניתוח קיסרי. התערבויות באזור הצפק יכולות לגרום להדבקויות – ולכן ישנה עליה בסכנה להריון חוץ רחמי. תולדות מילדותיים : אופן לידות בעבר – רגילה, מכשירנית (וואקום, מלקחיים ..), קיסרי ... מהלכי ההיריון. מהלכי הלידות (לידה שאינה מתקדמת, לידה מהירה ...). סיבוכי הריון (יל"ד, סכרת הריונות), לידה, משכב לידה .... משקל ילודים. מבחינה סטטיסטית, משקלי העוברים גדלים מלידה ללידה. אם משקל הילוד גדול, ישנה סכנה לכליאת כתפיים שיכול לגרון לכיחלון של הילוד. ילודים חיים, מתים. תחלואת ילודים. הפלות טבעיות (מוקדמות, מאוחרות). הפסקת הריון. הריונות חוץ רחמיים. תולדות המשפחה : סכרת – אם משקל הילוד הוא מעל ל 4 ק"ג, אישה סוכרתית תעבור ניתוח קיסרי. אישה שאיננה סכרתית עם ילוד מעל ל 4.5 קילוגרם, תישקל האפשרות לניתוח קיסרי. יתר לחץ דם. בעיות קרישה. תחלואה מתחילת ההיריון : חום או כל מחלה זיהומית אחרת (אדמת) העלולות לפגוע בעובר (חשוב לדעת את ה טיטר של הפתוגן). CMV לדוגמה יכול לגרום לפיגור קשה והאטה בצמיחה. חשיפה לחומרים כימיים או תרופות. הפרשות לדניות (זיהום). הפרעות במתן שתן. זיהום בדרכי השתן היא סיבה חשובה להפלות או לידה מוקדמת. דמם בתחילת ההיריון (הפלה מאיימת). בדיקה כללית של האשה : שקילה ומדידת גובה – משקל ירוד יכול לגרום להפרעה בגדילת העובר, השמנת יתר, יתר לחץ דם, סכרת. מדידת לחץ דם. בדיקה גופנית – שדיים, מבנה השלד, מחלת לב. חשוב לפחות פעם אחת במשך ההריון. בדיקה גניקולוגית : רצוי לפחות פעם אחת בתחילת ההריון. הפרשה לדנית. פתולוגיות של צוואר הרחם והרחם. גודל הרחם. פתולוגיות אגניות. בדיקות מעבדה : סוג דם, בעיקר אם האם היא Rh- . סקר נוגדנים – קומבס. נוגדנים לאדמת. VDRL. הפטיטיס B, C ואיידס באוכלוסיות סיכון. ספירת דם. בדיקות שתן : סוכר. אצטון. חלבון. ניטרטים. לויקוציטים (ב UTI). בדיקות לאוכלוסיות מיוחדות : תבחין עור לשחפת. HIV – בישראל בעיקר אצל האתיופים. תרבית לזיבה. משטח ציטולוגי מצוואר הרחם. בדיקות מיוחדות לאישה ההרה : שבוע 11-13 : בדיקת שקיפות עורפית. נמצא מתאם בין עובי עורף העובר ואפשרות לתסמונת דאון. שבוע 15 : סקירה מוקדמת. בין שבוע 12 33 : גובה קרקעית הרחם תואם את שבוע ההיריון בקרוב. שבוע 16-18 : בדיקת שתן – חלבון, סוכר, אצטון, ניטרטים. בדיקת דם לחלבון עוברי. בדיקת מי שפיר. שבוע 20-22 : משקל, ל"דף קרקעית הרחם, דופק עוברי. בדיקת שתן. אם ישנו חלבון ++ יש לעשות ברור לרעלת הריון. בדיקת דם לסוכר (GCT) – שתיית 50 גרם גלוקוז ללא צורך בצום. רמת סף – 140 mg%. מעל ל 140 mg% יש לבצע העמסת סוכר של 100 גרם גלוקוז בצום (OGTT). בדיקת סקר נוגדנים לנשים עם Rh שלילי. במידה והסקר שלילי יש לחסן בשבוע 28 עם 300 מיקרוגרם של Anti D (Progenin). שבוע 32-36 : הערכה קלינית של רופא (משקל, מצד, דופק). משקל ל"ד, בצקות. ספירת דם. שתן לחלבון וסוכר. שבוע 38-40 : הערכה קלינית, בנוסף לבדיקה לדנית לבשלות צווארית. ל"ד ומשקל. הדיקת שתן לחלבון וסוכר. שבוע 40 : הערכה קלינית של רופא. מוניטור עוברי. הערכת בשלות צווארית. סיכום הביקורים : 1. ביקור ראשון בשלבים הראשונים של ההריון. 2. ביקור פעם ב 4 שבועות עד שבוע 28. 3. ביקור פעם בשבועיים בשבועות 28-36. 4. ביקור שבועי בשבועות 37-41. 5. ביקור פעמיים בשבוע משבוע 41 ועד ללידה. בדיקות מיוחדות בהריון : אולטרסאונד : בדיקה שאינה מזיקה לאם ולעובר. בארץ זוהי בדיקת מומלצת, שלוש פעמים במשך ההיריון. ברוב ארצות העולם איננה בדיקת חובה. . אולטרסאונד ראשון : a. בדרך כלל בדיקה לדנית (וגינלית). b. חשוב למיקום שק ההיריון, מספר העוברים, דופק עוברי, אורך ראש עכוז (Crown-rump length CRL) מדד המשמש עד לשבוע 12-13.. c. יכול לשמש למציאת מצב הרחם והטפולות (שחלות), כמו לגילוי ציסטות. בשבוע ה 20 כבר לא ניתן לראות את השחלות ב U.S. חשוב לתיארוך ההיריון. 2. אולטרסאונד שני : חשוב למציאת : מספר העוברים. מיקום השליה. מצג. פעילות לבבית. כמות מי השפיר – חשוב ביותר ! מיעוט מי השפיר יכול לגרום לבעיות בריאות קשות בעובר. גיל ההיריון. סקירה אנטומית. מדד VPD מודד את המרחק בין העצמות של הגולגולת בעובר, לדוגמה. אולטרסאונד שלישי : חשוב למציאת : מספר עוברים. מיקום השליה. מצג. פעילות לבבית. כמות מי השפיר. גיל ההריון. משקל העוברים. יעוץ גנטי : רצוי שיבוצע לכל זוג שמתכנן הריון. מבוצע באוכלוסיות מסוימות, בעיקר בנישואי קרובים או כאשר ידועים במשפחה חולים במחלה קשה גנטית. נשאות כן לטיי-זקס אצל הבעל (קביעת רמת הקסוזאמינזה A). אבחון נשאי תלסמיה. אבחון נשאי CF. מבחן משולש. אבחון ציטוגנטי : גיל 35 ומעלה בזמן הלידה. ילוד קודם עם פגם כרומוזומלי. פגם
כרומוזומלי
בהורים.
מבחן פתולוגי משולש. שיטות : (1) סיסי שליה (ביופסיה של הכוריון). (2) דיקור מי שפיר. (4) בדיקת דם מחבל הטבור. אדמת
:
חיסון
פעוטות
בגיל שנה.
חיסון
תלמידי שנה
א.
חיסון
תלמידי
כיתות ו.
חיסון
נשים בגיל
הפוריות ללא תיעוד חיסונים.
ביצוע
קייל
נוגדנים.
להלן קישורים לאתרי אינטרנט עם חומרי לימוד ועבודות אקדמיות לסטודנטים אתר בנושא אמצעי מניעת היריון - www.bestcontraceptionmethods.com
חומרי לימוד נוספים לסטודנטים: |